אקדמיה לשוויון: מסמך עמדה בנושא פגיעות מיניות

פגיעות מיניות והטרדות מיניות במוסדות האקדמיים

בשנים האחרונות מתפרסמים דיווחים רבים מטעם מוסדות שונים – מבקר המדינה, אגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים, ארגוני הסגל הזוטר, וכן דו"חות רשמיים של המוסדות האקדמיים עצמם – שלפיהם באוניברסיטאות ובמכללות שיעור גבוה של הטרדות מיניות. לפי דיווחים אלה, הטיפול מצד המוסדות עדיין לוקה בחסר, שלא לומר רשלני. בכל שנה מגישים המוסדות האקדמיים דין וחשבון לועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובו פירוט לגבי הפעולות שנקט המוסד למניעת הטרדה מינית, וכן דיווח על התלונות שהוגשו במהלך השנה ועל אפן הטיפול בהן. בדיון האחרון בועדת הכנסת דיווחו בעלות תפקידים במוסדות על קושי מבני בטיפול בתלונות ובפיקוח על אופן הטיפול בהן. ידוע לנו גם שתלונות שדווחו וזכו לטיפול הן קצה הקרחון. אחת הבעיות המרכזיות שאיתן מתמודדות המערכות המטפלות הוא יצירת סביבה בטוחה שתאפשר לנפגעות להתלונן.

מדוע נפגעות לא מתלוננות?

למי שלא נפגע פגיעה מינית ולא נאלץ מעולם להתמודד עם ההשלכות של דיווח על פגיעה מינית או הטרדה, לא תמיד ברור מדוע נפגעות אינן מתלוננות. בואו נזכיר אם כן, שההכרה בכך שהתרחשה פגיעה בעלת אופי מיני אינה עניין של מה בכך – נפגעות מדווחות על רגשות של בושה, ערעור תחושת הערך העצמי ותחושות אשם ("למה זה קרה לי? אולי הזמנתי את זה? למה מתייחסים אלי כך?"), וזאת עוד לפני שבכלל התרחש העימות עם החוץ. לסטודנטים קשרים מורכבים עם מרצים, ואם מדובר במנחה לתזה או לדוקטורט או בראש מעבדה, התלות בפוגע גדלה. יש גם קשר ישיר בין חוזקם של יחסי המרות ובין ניצול תעסוקתי לפגיעות מיניות – ככל שהתלות גדולה יותר, כך מעמיק הניצול, וכך גם מתעצם הקושי לדווח על פגיעה מינית או על ניצול יחסי מרות. בכל המקרים הללו, הגשת תלונה משמעה סיכון ממשי לקריירה של הנפגע/ת.

מהי הדינימיקה שעמה נאלצות להתמודד נפגעות בזמן הטיפול בתלונה?

תהליך הבירור של הפגיעה המינית וסיפור העדות (בין אם בפני רשות פורמלית או לאו), כרוך תמיד בהתמודדות עם הטלת דופי בעדות וניסיון לערער עליה – בין אם מצד הפוגע ורשתות התמיכה שלו, או מצד מעגלים חברתיים רחבים יותר, גברים ונשים החשים מאויימים מעצם חשיפת המקרה. כך, ההתמודדות עם התסריט השכיח של "מילה מול מילה" מעלה קושי נוסף, ומחייב את הנפגעת להתגונן לא רק מפני הפוגע, אלא מול אנשים רבים. כאשר מוגשת תלונה נגד פוגע או מטריד ומתחיל הטיפול בתלונה, הצד הפוגע מנסה להתגונן. כאשר הפגיעה נעשית במסגרת יחסי מרות לפוגע יש אפשרויות רבות ומגוונות להעצים את הפגיעה בנפגעת: לגייס רשתות תמיכה של חברים ועמיתים לעבודה נגד הנפגעת, שישפיעו על האפשרויות שלה גם בעתיד; לערער את האמינות של הנפגעת באמצעים שונים (אולי גם לערער את בטחונה העצמי ולשכנע אותה למשוך את התלונה או לאיים עליה); לשכור סיוע משפטי שידה של הנפגעת אינה משגת; או להפעיל לחצים בתוך המוסד. ברי שגם אם המנגנון המוסדי פועל באפן תקין לכאורה, מוסדות אינם מעוניינים להסתבך בהליכי פיטורין והם מעדיפים שהפרשה תושתק ולא תגרום נזקים למוסד. לכן, ברוב המוסדות, תלונות רבות עדיין מושתקות. במקרים שבהם נערך טיפול, הטיפול בתלונה כמעט תמיד לוקה בחסר, מסכן את הנפגעת לאחר שהתלוננה, לא מרחיק את הפוגע בזמן בירור התלונה, ובסופו של דבר, גם לא משיג, אלא לעתים רחוקות מאד, ענישה מרתיעה במצב כזה, זה מובן מדוע נפגעות אינן מתלוננות: מצב העניינים כיום הוא שנפגעת שהתלוננה לא רק מסתכנת בפגיעה נוספת – פגיעה כזו היא וודאית.

מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות?

פעילות ופעילי אקדמיה לשוויון יכולים לפעול במספר מישורים. נפגעות רבות אינן מגישות תלונה באפן רשמי, אך הן לעתים קרובות מפיצות את סיפורן – ברשתות החברתיות או באמצעות סיפור הפגיעה לחברה או לעובדות אחרות במוסד. שמענו על פגיעה מינית במוסד ממקור ראשון או שני? תפקידנו הוא למסור את הידיעה לאחראית במוסד (נציבות ההטרדה המינית). האחראית אוספת את התלונות ומתפקידה להצליב אותן ולפתוח בהליכי בירור. רבים מן העובדים והלומדים במוסדות החינוך הגבוה עדיין אינם ערים לכך, אך מספר מוסדות כבר עיגנו את חובת הדיווח בתקנון המוסד (כך למשל באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב). יש סביבנו מישהו שכבר שמענו עליו סיפורים רבים על פגיעות, הטרדות או התנהלות שאינה הולמת? אם אנחנו אנשי סגל במוסד, יש בידינו כלים נוספים לעזור – לעורר דיון מבלי להזכיר פרטים על הנפגעות, לבדוק ולברר בין העמיתים ובין הסטודנטים האם ידועות כבר פגיעות קודמות מצדו של אותו האדם. כתבה שהתפרסמה לאחרונה מצביעה על כך שבמובנים רבים הכוח לשבור את קשר השתיקה נתון בידיה של הקהילה האקדמית, ובירור מהסוג הזה בין עמיתות עשוי גם להביא למהפך באיכות הטיפול הפורמלי של המוסדות.

פגיעה מינית היא בעיה פוליטית

בין אם בחרנו לעודד אכיפה פורמלית או לפעול בקרב העמיתות והעמיתים שלנו ולהתעמת עם הפוגע באפן ישיר, עלינו לזכור: פגיעות מיניות אינן עניין פרטי המתרחש בין פוגעים ונפגעים. הפגיעה המינית תלויה תמיד במרקם של יחסי כוח – היא תמיד עניין פוליטי שמתאפשר בזכות מארג מורכב של יחסים חברתיים. פגיעה מינית היא דרך יעילה להטיל פחד ולנצל, וזוהי דרך אפקטיבית במיוחד לפגוע בנשים, להדיר אותן ממרכזי כוח, ליצור יחסי כוח ולשמור עליהם. פגיעה מינית ואוירה של פגיעה מינית (הידיעה של אישה או גבר שהם עלולים להפגע מינית בסביבה שבה יקשה עליהם להתגונן, להתלונן ולהשיג צדק) היא תופעה פוליטית שיכולה להתאפשר רק בזכות השתיקה שלנו. לכן, זה עניין של כולנו – אם אנחנו יודעים, ואפילו אם רק "שמענו" ובחרנו לא לעשות עם המידע הזה דבר – אנחנו הופכות להיות בפועל, בין אם נרצה בכך או לאו, רשת התמיכה של הפוגעים, זו שמאפשרת להם את הפגיעה הבאה.

אנחנו לא יכולים להטיל על הנפגעות את האחריות לסיום משטר ההטרדה והפגיעה –עלינו לעשות צעדים מעשיים כדי לטפל בפגיעות מיניות וליצור אוירה בטוחה המאפשרת תלונה וטיפול. סביבה בטוחה היא סביבה שבה מדברים על פגיעות מיניות, ושבה מטרידים יודעים שהם ישלמו מחיר.

פגיעה מינית מחייבת טיפול מערכתי

פגיעה מינית לא מתרחשת בחלל ריק – לפוגעים יש חברים ועמיתים שיודעים שהם פוגעניים, שכבר שמעו פעם, שכבר ראו והדחיקו. אחוז הפגיעות וההטרדות הוא כל כך גבוה, שיש הסתברות גבוהה מאד שלכל אחד מאיתנו יש חבר, מכר או עמית שפגעו מינית. חברה שבה יש פחות הטרדות היא חברה שמסוגלת להתמודד לא רק עם הנפגעות ולסייע להן – אלא גם עם הספקות והלבטים אל מול שמועה על חבר או עמית שהטריד ופגע. אנו יודעות שאין דבר כזה סביבה שנקייה מאלימות, סביבה שנקייה מהטרדות – בכל המוסדות שלנו יש הטרדות ופגיעות, וסביר להניח שגם באקדמיה לשוויון יתכנו כאלו – בעבר או בעתיד. לכן אנחנו מתחייבים לטפל בפניות על מטרידים ועל פוגעים, לברר את המידע ולהרחיק מטרידים, ולייצר גם בתוך הארגון סביבה בטוחה עבור נשים וגברים שנפגעו.

קריאה של צוות המאבק בפגיעות מיניות באקדמיה של אקדמיה לשוויון

נפגעתן/ם במוסד שבו אתם לומדים, חוקרים או מלמדים? צוות המאבק בפגיעות מיניות של אקדמיה לשוויון מזמין אתכן לפנות לקו החירום של מרכזי הסיוע 1202 שם ידעו ללוות אתכן באפן המקצועי ביותר ולהקשיב לכן. באתר של "אחת מתוך אחת" תוכלו לפרסם את העדות שלכן (גם בעילום שם) ולמסור את שם הפוגע לפרויקט הצלבת שמות אנסים ופוגעים מינית. ומובן שאתן גם מוזמנות לפנות אלינו, אם בשמכן או בעילום שם (ממייל אנונימי למשל או בטופס הפניה באתר זה)

ידוע לכם על תלונות שהושתקו? פגיעות שדווחו ומטרידים שנותרו במשרתם, מבלי שימוצה ההליך בעניינם ומבלי שיורחקו? אנחנו רוצות לדעת. ראיתן עמית או חבר שמטריד? שמעתם "שמועות" ואתם לא יודעים מה לעשות? פנו אלינו ונחשוב ביחד:

safeacademy@academia4equality.com