עדות #60

כשהייתי סטודנטית , לפני כשני עשורים, היה מרצה אהוב ומוכר, שהעדיף סטודנטיות שהיו בעיניו יפות. הוא פלירטט איתן באופן פתוח במהלך השיעורים, הוא סייע להן יותר מאשר לסטודנטיות אחרות, הוא איפשר להן לאחר לשיעורים ולהשלים את החומרים, בעוד לסטודנטיות ולסטודנטים אחרים לא. תוך כדי השיעורים, הוא היה מעיר הערות לסטודנטיות על הגוף שלהן, השיער, הרגליים. זה קרה מול עיני, זה היה מביך ומשפיל עבור הרבה סטודנטיות, גם כאלו שרק היו עדות לכך.
באופן אישי, העזתי להעיר למרצה בשני שיעורים נפרדים, תוך כדי השיעור, על התנהגותו. היה שקט בכיתה, והוא צחק, ושאל את הסטודנטית שאליה פנה באותו רגע אם זה באמת מפריע כמו שאני מתארת. היא, כמובן, במבוכה, אמרה שלא. אני ועוד מספר סטודנטיות אמרנו שזה מפריע לנו, ושיפסיק. מאז הוא התמתן מאד ונזהר, אבל גם הקפיד להימנע מיחס אלינו. לא כשהצבענו לשאול שאלות ולא באופנים אחרים. היו עליו שמועות שהוא עשה יותר מלהעיר, והיו מגעים עם סטודנטיות, אבל אלו היו שמועות. מצד שני, כעבור מספר שנים הוא התחתן עם אחת הסטודנטיות שלו.
מספר שנים אחר כך, כשהייתי צריכה להתקבל לתואר שני , הוא ישב בועדת הקבלה. הגשתי יצירה שלי, והרגשתי פחד אמיתי, שלא אתקבל בגלל היחס שלו כלפי. התקבלתי, כי זו היתה ועדה. הוא ניגש אלי, וטרח לומר לי: "כל הכבוד, לא חשבתי שתתקבלי".