פוסטים מרכזיים
האקדמיה לא שותקת
מטה המאבק נגד הטרדות ופגיעות מיניות באקדמיה
עדות #5
ספר/י את סיפור הפגיעה / הטרדה שהיית עד/ה לה או שמעת אודותיה
הייתי עדה לפגיעה בכיתת אוניברסיטה בשנות השבעים המוקדמות וייתכן שגם שוב בשנות השמונים המוקדמות. היא אירעה באופן מתמשך בכיתות הלימוד כשאחד הסטודנטים העיר הערות פוגעניות ומביכות שכוונו לסטודנטיות או לכלל השומעות והשומעים. היכרתי אותו (מעט) מקורסים ששנינו השתתפנו בהם. אני לא זוכרת הערה שכוונה כלפי אישית או כלפי חברה קרובה. אבל ההערות היו קולניות ובעלות נוכחות גדולה בכיתה. התגובה האישית שלי היתה תחושת התכווצות, רצון לאיין את עצמי עד כמה שאפשר כדי לא להיראות ולא להיות מטרה להערות מצידו, שתיקה באותן כיתות שבהן ישבנו במקביל, מבוכה וניסיון להיעלם בשוליים. בנוסף נהגתי לעקוף אותו מרחוק ככל האפשר בכל מרחב שבו ראיתו אותו.
ספר/י כיצד האירוע השפיע עלייך
התשובה למעלה לשאלה "מה חשבת והרגשת" מתארת את השפעות הפגיעה הזאת עלי. באותה תקופה לא היכרתי ולא הכירו מסביבי מושג של "הטרדה מינית" וראיתי את ההערות של אותו סטודנט בתור גרסה מוקצנת של התנהגות גברית רווחת ונורמטיבית. לתפיסתי אז, הבעיה היתה אישית: אישיות בוטה ופוגענית שלו. וגם הפתרון נראה לי אישי: להתרחק עד כמה שניתן ולא להתבלט בסביבתו כדי לא להפוך למטרה. לא עלה על דעתי, או על דעתה של חברה קרובה שאולי (עד כמה שאני זוכרת) חוותה תחושות דומות בכיתה, לחשוב על הפגיעה במונחים חברתיים, קבוצתיים, ציבוריים או מוסדיים. לכן גם לא עלה על דעתי לפנות לרשויות, להתלונן, וכד'. בתחושה שלי (שקשה לבסס אותה היום) היו עוד נשים צעירות מסביבי שחוו את הנוכחות וההערות של אותו סטודנט באופן מאוד דומה. נראה לי שהוא גרם לכל הנשים או כמעט לכל הנשים בכתה להתכווץ ולנסות לא למשוך תשומת לב בכל צורה.
האם שוחחת על האירוע כאשר הוא קרה או כאשר שמעת אודותיו?
כאמור, הפגיעה אירעה לפני 3-4 עשורים. היא היתה לי מערערת ומטרידה אבל הוגבלה למרחבים מסויימים ולשעות מסויימות (כלומר לקורס או שניים) ולא חרגה מעבר להם. בנוסף, כמו שציינתי, היא הובנה על ידי (ולדעתי גם על ידי רוב או כל סביבתי) במונחים של "ככה זה" - התנהגות מאוד מביכה ולא נעימה אבל עם זאת נורמטיבית ואפילו מותרת. לכן, עד כמה שאני זוכרת, לא שוחחתי עליה הרבה. אבל אני חושבת שכן היו לי שיחה או שתיים בנושא עם חברה קרובה שלמדה באותם קורסים. אני זוכרת במעורפל החלפת רשמים בינינו, מעין "בדיקת מציאות", האם זה באמת כל כך גס ובוטה והאם התגובה שלי או שלה דומות.