top of page

עדות #37

ספר/י את סיפור הפגיעה / הטרדה שהיית עד/ה לה או שמעת אודותיה

(אירוע של תקיפה מינית של גבר לגבר שקרה לי). הייתי סטודנט ב.א. והייתי צריך לכתוב סמינר ראשון (בסביבות שנת 2001). הייתי לחוץ לקראת הכתיבה ופגשתי מחוץ לכיתות בזמן הפסקה מרצה שהכרתי אך לא למדתי אצלו. דיברנו קצת והוא הציע לעזור לי עם הסמינר, לתת לי טיפים, לכוון אותי קצת. החלפנו טלפונים ובסוף הזמין אותי אליו הביתה ב20:00 בערב באחד מימי השבוע. באתי אליו, התיישבנו בסלון שלו, רציתי לדבר על הסמינר והוא ניסה לדבר על דברים אחרים. מיד הוציא ספר שהוא רוצה להראות לי כדי לדעת מה אני חושב עליו, ספר תמונות עם מטענים אירוטים הומוסקסואליים. הוא שאל אותי אם אני אוהב את התמונות. אם הן מוצאות חן בעיניי. וגם שם יד על הברך שלי. באותה התקופה הייתי בזוגיות עם אישה, אך בעבר הייתי עם גבר גם, והיה לי קצת בלבול בנוגע לנטייה המינית שלי, לא ידעתי להגדיר את עצמי כביסקסואל, ושאלת המשיכה לגברים העסיקה אותי. אמרתי לו על התמונות שזה נחמד, אבל שהיד שלו בברך שלי וזה מפריע, אבל הוא אמר שזה סתם יד על ברך שזה לא אומר כלום. אני לא זוכר כל כך מה קרה מאותו הרגע, הזיכרון (ההכרה) שלי חוזר אלי ברגע שאני אצלו בחדר, עומד ליד המיטה שלו עם המכנסיים למטה כי אני לא זוכר איך הוא שכנע אותי להוריד מכנסיים ואני איפשרתי כי הרגשתי מבוכה, כי למרות שהוא לא מצא חן בעיני ולא רציתי להיות איתו הרגשתי שיש ציפייה ממני ואני ציפיתי מעצמי לא להירתע מגברים. הוא החמיא לי על הגוף שלי והתחיל לבצע בי מין אוראלי, ואחרי כמה שניות ביקשתי ממנו להפסיק ופשוט הרמתי את המכנסיים והלכתי. אני לא זוכר אם הוא אמר או אני אמרתי, אבל ידעתי שאני לא רוצה שהוא יספר לאף אחד. זה הביך אותי מאוד מכמה רמות. א' כי הייתי משוכנע באותו הרגע שבגדתי בבת הזוג שלי. ב' כי לא רציתי שאנשים יחשבו שאני הומו. הייתה הסכמה של לא לספר את זה לאף אחד. ושנים רק התביישתי מלחשוב על מה שקרה באותו הערב. בהמשך, כל פעם שהייתי רואה את המרצה הזה בסביבה הייתי מרגיש בחילה, הייתי בורח. היה לי תחושה של חוסר נוחות ואי נעימות. 15 שנים מאוחר יותר הייתי שלם יותר עם הנטייה המינית שלי ולא התביישתי בה ואפילו התחלתי להיות פעיל בקהילה. ואז יום אחד יצא לי להיזכר במרצה הזה ובמה שקרה באותו הערב ופתאום נפל האסימון. שעברתי תקיפה מינית. שזו לא הייתה אשמתי. שהוא ניצל את מעמדו, הזמין אותי אליו הביתה בערב כדי לעזור לי עם עבודה סמינריונית אבל שלא נתן לי שום עזרה, להפך, מבחינתו זה היה תירוץ כדי ליזום אתי מגע מיני. והוא בעמדה של כוח, בעמדה של מישהו שמרצה במוסד שאני לומד בו, ושבאתי למטרות מאוד ספציפיות. פתאום הבנתי שהבושה והבחילה שהרגשתי כל השנים האלה לא היו בגלל הרצון שלי "להסתיר את הביסקסואליות שלי", אלא כי למעשה לא הייתי במקום שיכולתי להרשות לעצמי לסרב למגע המיני בצורה מלאה. לא היה לי נעים לסרב לו. והוא גרם לי להרגיש שאם אני מסרב אני מדחיק. מבחינתו זה היה לקחת בחור סטרייט ולפתות אותו או להראות לו שהוא יכול לזרום עם גברים. אבל אני הייתי סטודנט וכל ההקשר של המפגש בערב הזה היה בעייתי ולא שוויוני.

ספר/י כיצד האירוע השפיע עלייך

מבחינה מוסדית האירוע לא השפיע עלי. הוא לא היה מרצה ישיר שלי. בעיקר כמובן הדחקתי את התקיפה המינית והתמקדתי ברגשות האשם שלי ובזה שזה היה אשמתי שזה קרה. אז ניסיתי להשאיר את זה מאחור. חוץ מזה, לא למדתי אצלו קורסים וניסיתי לחמוק מאינטראקציות איתו, אבל כל פעם שהיינו מצטלבים, כאמור, החוויה שלי הייתה של בחילה ואי נעימות. מעט זמן אחר כך הוא עזב את המוסד או הועזב מסיבות אקדמיות.

האם שוחחת על האירוע כאשר הוא קרה או כאשר שמעת אודותיו? 

לא שוחחתי עם אף אחד על זה. שמרתי את זה לעצמי. התביישתי מאוד בזה. רק שנים מאוחר יותר, כשנשאלתי על חוויות "ביסקסואליות" לאורך חיי, שיכלו לרמוז על המשיכה שלי לגברים - פתאום התחלתי כן לספר למי ששאלה אותי, על האירוע בערב הזה ותוך כדי שסיפרתי את זה הבנתי שעברתי תקיפה מינית. משהו שלא יכולתי לנסח לעצמי עד אז. גם כי לא סיפרתי לאף אחד, וגם כי הייתי עסוק בלהאשים את עצמי על מה שאירע.

bottom of page