top of page

עדות #33

ספר/י את סיפור הפגיעה / הטרדה שהיית עד/ה לה או שמעת אודותיה

הוזמנתי להתראיין לעבודה בהיקף משרה משמעותי כעמיתת הוראה באוניברסיטה. לא יצא מכרז רשמי לתפקיד - פנו אלי אישית מהמחלקה הרלוונטית, בידיעה שאני מלמדת מקצועות דומים באוניברסיטה אחרת.
הראיון נערך במשרדו של ראש החוג, לימים ראש הפקולטה, ללא נוכחות של אף אדם נוסף. במהלך הראיון, המראיין שאל אותי שאלות שאינן רלוונטיות לנסיון ההוראה או למקצוע, ואז קטע אותי באמצע משפט כדי לומר לי שאני יפה.
לאחר נזיפה קצרה מצדי הוא התנצל ואמר שאני לא צריכה לקחת את זה קשה כי הוא פשוט מציין עובדה שאין לערער עליה - שהעיניים שלי יפות.
כמעט מיידית לאחר מכן הציע לי את התפקיד - שוב, ללא התעמקות בניסיון שלי או בידע שלי בתחום. כמובן שסירבתי.

ספר/י כיצד האירוע השפיע עלייך

האירוע גרם לי חד משמעית לוותר על התפקיד שהוצע לי (על אף שמאוד הייתי רוצה לקחת אותו), מתוך חשש שאם אקבל אותו, הדבר יעודד הטרדות מילוליות או פיזיות מראש החוג והתעמרות במקרה ולא אענה להן.

האם שוחחת על האירוע כאשר הוא קרה או כאשר שמעת אודותיו? 

כן, שוחחתי על האירוע עם מספר קולגות ומכרים, כאשר לא מעט מהם מכירים את המראיין. חלקם לא האמינו לי בטענה שהוא אדם ישר והגון. אחרים הופתעו. אך כמה קולגות שפגשו את המראיין בכנסים בחו״ל אמרו ששמעו אותו מעיר הערות מגונות לנשים צעירות בכנס. חלק מהקולגות האלו החליטו שלא לשתף פעולה בפרויקטים עתידיים עם המראיין בעקבות התנהגותו, אך לא סיפרו לו מדוע.
אינני מסתירה את הסיפור היות וחשוב בעיניי שא/נשים יידעו עליו. המראיין דמות ידועה ומכובדת בתחום, אבל מבחינתי אין זאת סיבה לא לדבר על האירוע, מה גם שאנחנו עובדים באוניברסיטאות שונות כך שאינני חוששת מהתעמרות.
לעומת זאת, מצאתי את עצמי כמה פעמים במסגרות אקדמיות (כנסים, רזידנסי) בהן המראיין מאוד מוערך ובהן הרוב המכריע של המרצים/משתתפים (לפעמים אפילו כולם מלבדי) הינם גברים מבוגרים. קרה מספר פעמים במסגרות אלו ששיבחו את המראיין בפני ולא הרגשתי שיכולתי לספר על האירוע, על אף שבעיניי היה נכון לעשות כך.

bottom of page