top of page

עדות #1

ספר/י את סיפור הפגיעה / הטרדה שהיית עד/ה לה או שמעת אודותיה

בסיכומה של ישיבת חוג צעדתי מחוץ לחדר עם עמיתה ועמית נוסף, שלושתנו ללא קביעות. בדרכנו במסדרון המתין פרופסור בכיר מהחוג ובראותו את העמיתה פרש את ידיו לרווחה וקרא לה בשם חיבה. בעודנו ממשיכים ללכת פנתה העמיתה והתחבקה איתו. לא חיבוק נימוס של מכרים שנפגשים אלא חיבוק שבו הוא עטף אותה בידיו. בישיבה אחרת של אותו החוג אותו הפרופסור הבכיר נעמד במהלך דיון מאחורי אותה מרצה ללא קביעות, ליטף בשתי ידיו את הכתפיים והצוואר שלה והעביר את הידיים בשער שלה.

ספר/י כיצד האירוע השפיע עלייך

הכעיס אותי מאוד, גרם לי לרצות לשנות את המצב. יצר אצלי תסכול עמוק כשלא הצלחתי (בינתיים) לשנות הרבה.

האם שוחחת על האירוע כאשר הוא קרה או כאשר שמעת אודותיו? 

כן, עם הרבה אנשים. העמית שהמשיך ללכת איתי אמר לי שהוא לא היה מסיק מסקנות ואולי יש ביניהם קשר שאני לא מודע לו. דיברתי עם בת הזוג שלי באותו ערב ובעצתה לא דיווחתי לנציבה אלא יזמתי שיחה עם אותה העמיתה. היא אישרה בפני שזו היתה הטרדה מינית, שמחה שפניתי אליה אבל הפצירה בי לא לדווח ולא להגיד כלום כי זה יפגע בה. דיברתי גם בטיפול הפסיכולוגי שלי על הכעס שלי ותחושת חוסר האונים. יזמתי ביחד עם אותה מרצה שהוטרדה שיחה עם מרצות אחרות בחוג. שם שמעתי סיפורים רבים מכולן על הטרדות מצד אותו הפרופסור בסגנון דומה. גרוע מכך, שמעתי מאחת מהן שתלמידות פנו אליה והתלוננו על כך שהוא מטריד גם בשעורים. הצעתי לכולן להתלונן וכולן לא רצו, אמרו שהן יכולות להתמודד עם הבעיה בלי תלונות. לא היתה לאף אחד הצעה מה לעשות לגבי התלמידות. דיברתי גם עם שתי משפטניות שמבינות בתחום. סיפרתי לשתיהן את הפרטים ללא השמות וקיבלתי מהן אישור לכך שאין לי מה לעשות אם אני לא רוצה לפגוע בעמיתות שלי. רמזתי באופן בלתי רשמי לנציבה באוניברסיטה שלי שיש בעיה אצלנו בחוג.

bottom of page